השפעות של שִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית:

1. כאב כרוני

כיווץ מתמשך של שרירים מבלי יכולת לשחרר אותם באופן רצוני (בדגש על רצוני) גורם לעומסים לא מאוזנים במפרקים ובמערכת השרירים, מה שמוביל לכאבים ממושכים בעיקר גב, באגן, בצוואר, בכתפיים ובמפרקים נוספים.

2. הגבלת טווח תנועה

קיבעון בדפוסי תנועה מגביל את הגמישות ואת טווח התנועה של הגוף, מה שמקשה על תנועה חופשית וזורמת. כמו במקרה של אדם שמתקשה להסתובב לאחור כדי לבדוק אם הדרך פנויה לפני נסיעה לאחור. דפוס מתמשך של כיווץ בשרירי הצוואר והגב העליון, הנובע מישיבה ממושכת או מתח מתמשך, גורם להגבלה בטווח התנועה ומקשה על סיבוב הראש והכתפיים בצורה חופשית.

או למשל, כמו במקרה של אדם שמתקשה להתכופף לקשור שרוכים. כיווץ כרוני בשרירי הגב התחתון והירך האחורית, שנובע מהרגלי תנועה לא מודעים או מישיבה ממושכת, מגביל את טווח התנועה ומקשה על כיפוף הגוף קדימה.

3. פגיעה ביציבה

יציבה כפופה, כתפיים שמוטות, גב מקומר או גוף נטוי לצד אחד – כולם תוצאה של כיווצים כרוניים שהמוח אינו מודע אליהם. דפוסים אלו מעמיסים על עמוד השדרה ועל מפרקי הירך, מה שמוביל לעומסים וכאבים.

4. תחושת כבדות ועייפות גופנית

מתח שרירי מתמשך מבזבז אנרגיה רבה. במקום שהשרירים יפעלו רק בעת הצורך, הם נשארים מופעלים גם במנוחה, מה שגורם לתחושת עייפות וכבדות.

5. קואורדינציה לקויה וחוסר איזון תנועתי

כאשר שרירים מסוימים פועלים ושרירים אחרים אינם משתתפים בתנועה כפי שצריך, נוצר חוסר איזון תנועתי, מה שמגביר את הסיכון לפציעות ספורט.

6. פגיעה בנשימה

כיווץ שרירי החזה והבטן מגביל את היכולת לנשום עמוק ולמלא את הריאות. הנשימה נעשית שטחית ומהירה, מה שמעלה לחץ דם; מגביר תחושות של מתח וחרדה; מגביר מצבים של עייפות כרונית; תורם לכאבי ראש במיגרנות בגלל חוסר איזון ברמות החמצן והפחמן הדו חמצני בדם; עלול לגרום לכיווץ כרוני של שרירי הבטן שלוחץ על איברי העיכול מה שעלול לגרום לעצירות, נפיחות, גזים ובעיות עיקול נוספות; נשימה שטחית גורמת להגברת תגובה לכאב דבר שעלול להחמיר תסמינים אצל אנשים עם פיברומיאלגיה; נשימה שטחית מפחיתה את היכולת לפנות פסולת רירית מהריאות מה שמגביר את הסיכון לזיהומים חוזרים כמו ברונכיטיס או דלקת ריאות; נשימה שטחית עלולה לגרום לקשיי הירדמות ולשינה לא רציפה; כמו כן נשימה שטחית מקשה על תפקוד הלב ומגבירה עומס על מערכת הדם, הלב עובד קשה יותר כדי לספק חמצן לגוף, מה שעלול להוביל לבעיות בתפקוד הלבבי.

7. ירידה ביכולת ההתאוששות

הגוף מתקשה להתאושש מפציעות או עומסים כי הוא נשאר "תקוע" במצב כיווץ, מה שמאט את תהליכי ההחלמה. כאשר הגוף נשאר במצב של כיווץ כרוני עקב שִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית, זרימת הדם לאזורים הפגועים נפגעת, מה שמקטין את אספקת החמצן וחומרי ההזנה החיוניים לרקמות. בנוסף, הכיווץ המתמשך מונע ניקוז יעיל של פסולת מטבולית ודלקתית, מה שמעכב את תהליך הריפוי ומאריך את זמן ההחלמה.

8. פגיעה בביטחון בתנועה ובתחושת קלילות

כאשר הגוף נעשה נוקשה ומוגבל, התנועה מאבדת מהביטחון ומהחופשיות. תנועה הופכת מאמץ במקום להיות טבעית וזורמת. זה קורה כי השרירים מתקשים להתארך ולהתקצר בצורה טבעית. חוסר הגמישות והכיווץ המתמשך יוצרים התנגדות פנימית בתנועה, מה שמחייב מאמץ נוסף, מה שפוגע בקואורדינציה ובתחושת הביטחון והדיוק בתנועה.

לסיכום:

שִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית היא תוצאה של תהליכים לא מודעים שגורמים למתח שרירי כרוני ולדפוסי תנועה מגבילים. היא משפיעה על היציבה, התנועה, הנשימה והתחושה הכללית בגוף. הדרך לשחרר אותה היא באמצעות תרגול אקטיבי שמחזיר את השליטה המודעת לשרירים.

הטכניקה היחידה הידועה היום לשחרור שרירים באופן רצוני היא הפנדיקולציה של החינוך לתנועה סומטית, המאפשרת למוח  להתעורר משִׁכְּחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית ו"להיזכר" כיצד לתת הוראת שחרור לשרירים, ולשקם את החופש בתנועה.