המילה 'σῶμα' (סומה ביוונית) מציינת את הגוף הפיזי. המונח הזה שימש בצורה קלאסית לתאר את המבנה הפיזי של האדם, ללא התייחסות למודעות או חוויית הגוף.

האנה היה הראשון שהחדיר את המושג "סומה" במשמעותה נרחבת: גוף האדם כפי שהוא נחווה מבפנים. והוא מתאר תפיסה של: הגוף האנושי כישות חיה, מודעת ומגיבה.

תומס האנה הגדיר סומה כ: The Body – Experienced from Within.

ב-1976 טבע דר' האנה את הביטוי "Somatics" על מנת לתאר הכשרה שמטפלת באחדות הנפש והגוף ויוצרת מתוכו שינוי.  "סומטיקה" מתייחסת לחינוך ולימוד ממקור ראשון – עצמי בעכשיו  (First person prospective).  הוא טען שהגוף הוא לא רק אובייקט פיזי, אלא ישות המודעת לעצמה, ולפיכך יכולה לווסת את עצמה, לתקן את עצמה, לשנות את עצמה, ולהבריא את עצמה.

בשנת 1975 הקים האנה את מכון נובאטו לחקר והכשרת סומטיקה, שקיים עד היום. 

האנה נהרג בתאונת דרכים ב-1990 בהיותו בן 62 בלבד.

מאפייני הסומה:

סומה היא ישות המודעת לעצמה.

סומה יכולה לווסת, לתקן ולשנות את עצמה.

השימוש במילה 'סומה' בעקבות תומס האנה

לאחר שתומס האנה הביא את המושג 'סומה' לשימוש במסגרת התנועה הסומטית, המונח אומץ והורחב על ידי מורים ותומכים אחרים בתחום.

דוגמא בולטת היא פיטר לוין והחוויה הסומטית:  פיטר לוין, מייסד שיטת הטיפול 'החוויה הסומטית' (Somatic Experiencing), השתמש גם הוא במונח 'סומה' כדי לתאר את האופן שבו הגוף מגיב לטראומה ולחץ. בשיטה זו, הדגש הוא על הבנה ועיבוד חוויות פיזיולוגיות ותחושות גופניות על מנת לשחרר טראומה ולשפר את היכולת של הגוף להתאושש ולהתאזן.

המושג פסיכוסומטי (פסיכו-סומטי)

המושג 'פסיכוסומטי' מתאר מצבים שבהם מצוקה נפשית או רגשות משפיעים על הגוף וגורמים לתסמינים גופניים. מדובר בקשר בין הנפש (פסיכו) לבין הגוף (סומטי), שבו תחושות, רגשות או מחשבות יכולים להביא להופעת מחלות פיזיות או תסמינים גופניים מוכרים כמו כאבים כרוניים, בעיות עיכול, כאבי ראש ועוד.

משתמשים במושג 'פסיכוסומטי' במקרים שבהם תסמינים גופניים מופיעים "ללא הסבר רפואי פיזי ברור", ונראה כי הם נגרמים או מוחמרים כתוצאה ממצב נפשי כמו מתח, חרדה, דיכאון או טראומה. לדוגמה, כאבי בטן כרוניים ללא סיבה רפואית ברורה עשויים להיות פסיכוסומטיים אם הם מופיעים בעיקר בתקופות של לחץ נפשי.

שלושת הפרספקטיבות של 'סומה'

תומס האנה תיאר שלוש פרספקטיבות מרכזיות שדרכן ניתן להבין את הסומה: 

1. פרספקטיבה סובייקטיבית: מתארת את החוויה האישית של הפרט, את התחושה הפנימית והמודעות העצמית של האדם לעצמו ולגופו.  
2. פרספקטיבה אינטרסובייקטיבית: מתארת  את האינטראקציה והתקשורת בין סומות שונות. כיצד התפיסה האישית מושפעת ומשפיעה על אחרים בסביבה חברתית.
3. פרספקטיבה מגוף שלישי – מקור חיצוני:  מתארת את הגוף כמשהו פיזי ומכאני שניתן למדידה ולבחינה על ידי מדע ופיזיולוגיה.

שִׁכְחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית (Sensory Motor Amnesia – SMA)

שִׁכְחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית הוא מושג נוסף אותו תבע תומס האנה. האנה מתאר מצב שבו המוח מאבד חלקית את היכולת לשלוט על תנועות מסוימות של השרירים בשל דפוסי מתח והרגלים.

מצב זה יכול להיות מכשול משמעותי בדרך לשינוי פנימי סומטי, מכיוון שהמוח והגוף אינם מודעים לדפוסי התנועה המורגלים הללו ואינם מצליחים לשחרר אותם. כתוצאה מכך, תנועה טבעית וזורמת נפגעת, והגוף נשאר נעול במצבי מתח וכאב כרוניים. מצב זה מקשה על תהליכי ריפוי והתחדשות, ומעכב את היכולת לחולל שינוי פנימי אמיתי ובריא.  מסיבה זו חינוך לתנועה סומטית^Ⓒ שם דגש רב על גילוי אופני הביטוי של שִׁכְחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית בתוך התרגול כמו גם בתנועת החיים בכללותה.

פנדיקולציה – The Pandicular Response

חידוש נוסף שהביא תומס האנה הוא 'טכניקת הפנדיקולציה' שהוא פיתח, שמקנה כלי להתעוררות ממצבים של שִׁכְחָה חוּשִׁית-מוֹטוֹרִית. באמצעות פנדיקולציה, המוח לומד מחדש לשלוט בשרירים ולהשיב את התחושה והוויסות בגוף הסומטי. התהליך כולל כיווץ עדין, והרפיה מודעת של השרירים עד למנוחה חדשה, מה שמאפשר שחרור של דפוסי מתח והרגלים ישנים.  

לסיכום, המושג 'סומה' כפי שתומס האנה הגדיר אותו הולך והופך להיות בעל השפעה משמעותית בתחום התנועה והטיפול. המושג 'סומה' נעשה נפוץ ככל שההבנה כי 'גופנפש' אינו רק מושג מופשט אלא מצב ממשי. הבנה מעמיקה של מהות המושג 'סומה' מאפשרת לכל אדם לחולל בעצמו שינוי פנימי מהותי ואמיתי לקראת החופש שבו הוא חפץ.